נשים רודניות במשפחה 

נשים רודניות במשפחה

רודנות הינה תופעה אשר קיימת מתחילת ההיסטוריה האנושית, בכל חברה שהיא, ובכל סוג של תקשורת בין אדם לאדם. רודנות הינה תכונה אנטי תקשורתית, המאופיינת בשיח חד צדדי אשר בקיצוניותו מהווה "מונולוג". לתופעת הרודנות במשפחה בכלל ורודנות נשים בפרט, יש גוון מיוחד משלה לאור הקשרים המיוחדים אשר נובעים מהחיים במשפחה. רודנות נשים במשפחה מעלה שאלות על מקור ההתנהגות, סיבתה והדרך להתמודד איתה. ננסה להבין את התופעה, ולהשיב על חלק מהשאלות הנוגעות אליה מניסיון החיים. 

ראשית יש לומר שתכונת הרודנות אינה תכונה מגדרית, וכשם שיש נשים אשר רודות בבעליהן, כך יש גם גברים אשר רודים בנשותיהם. השוני אשר קיים בין רודנות נשית לרודנות גברית נובע מהתפקידים שהאישה נוטלת על עצמה במשפחה ומהאפקטים הרגשיים שהם חלק בלתי נפרד מאופייה.

היקף ועוצמת הרודנות נמדד בשלושה מוקדים:

1. הפוטנציאל ועוצמת הכוח הפנימי של הרודן.
2. גודל האטימות שמגלה הרודן כלפי דעה חיצונית.
3. חוסר התייחסות, והעדר התמודדות מצד בן זוגו.    

מאין שואבת הרודנות את הכוח ומה בסיסה ?

אחד מהכוחות אשר המניעים את הרודנות הינו הצורך ביוזמה ועשייה ללא גבולות ומעצורים. היוזמה היא בדרך כלל תכונה חיובית, אולם כאשר היא נמתחת לקיצוניות היא מקבלת פן שלילי. הצד השלילי של היוזמה הינו רודנות. הרודנות נחלקת לשניים: האחת, שבצידה יוזמה ועשייה עצמית מצד הרודן. והשנייה, קיצונית וקטלנית יותר, היא הרודנות שאין בצידה עשייה עצמית של הרודן, אלא הפעלת מרות על אחר שיעשה גם את חלקו של הרודן. נדון ברודנות מן הסוג הראשון שהיא גם השכיחה יותר.

האישה הרודנית

תכונת הרודנות של נשים כלפי בעליהן מופיעה בצורות ועוצמות שונות. צורות ההופעה באות לידי ביטוי כפי שנאמר לעיל, באותם תפקידים שהאישה נוטלת על עצמה בזוגיות ובמשפחה. עוצמות הרודנות הינן פונקציה של אופי כל אחד מבני הזוג ואופי הקשר בניהם. האישה הרודנית אשר לעיתים קרובות נקראת - "הקלאפטה" נתפסת כאישה חזקה, הפועלת ללא פשרות, היא קובעת את כל הכללים במשפחה, דבר לא נעלם מעיניה, ועל פיה יישק דבר. כך או כך, התנהגות שיש בה צורך מתמיד ליוזמה ועשייה מגיעה מאופיו של אדם אשר מונע בכוח פנימי רב עוצמה, כאשר מחד הוא יכול לקדם את בין זוגו להישגים עיליים, ומנגד הוא יכול להרוס אותו נפשית, עקב אפיסת כוחות, ביטול אישיות, ביטול הגדרה עצמית והעדר נוכחות.

"לא ינום ולא ישן שומר ישראל"

הצורך באיזון חוזר כלפי בת הזוג הרודנית הוא תנאי להצלחה ולהמשך הקשר הזוגי, על כל המשתמע מכך לרבות גידול ילדים, קריירה, הישגים האישיים, וכד'. עיקר ההתמודדות מול התופעה, וכל התרופות כנגד האישה הרודנית, מטרתן לאזן ולתעל את הכוח הפנימי אשר טמון בה לכיוונים חיוביים ונכונים ולא לדכה אותו. לחץ חזק מידי עלול לתסכל את הרודנית אשר תכנס למצוקה נפשית שתתבטא בתגובות קיצוניות או בדיכאון. הכיוונים החיוביים והנכונים עבורה הינם עשייה שקולה ומושכלת לקידום כלל המשפחה. התמודדות עם האישה הרודנית הינה התמודדות על בסיס יומי, אין הרבה רגעים ודברים ידועים מראש ואין להירדם בשמירה. ניתן להגיד על דרך ההלצה (שהיא גם נכונה) שעם אישה כזאת, לא משעמם אף פעם, משום שהיא תמיד גורמת לריגושים.

רודנות נשית - גדלה ומתגברת עם הדור

תופעת הרודנות הנשית קיימת מקדמא דנא, אך היא גדלה בהיקפים ותופסת תאוצה בהתאם להתקדמות הדור. האישה הרודנית ניחנה בצורך מוגבר להישגיות, והיא נמצאת במרוץ מתמיד ותחרות עם עצמה ועם הסביבה. היא חיה ונושמת את הסביבה, כל מוצר חדש אשר מהווה התקדמות לדעתה, קורץ לה כאבן יקרה. היא חייבת להתאים את עצמה לדור הנוכחי בכל מחיר, ואסור שיחסר לה דבר. אם כן ברור, שככל שהדור מתקדם יותר, כך היא תדרוש להשיג יותר חידושים הראויים לדעתה. יש לציין שהאישה הרודנית עלולה לנהוג באגרסיביות ואלימות בהתאם לנסיבות, בכל פעם שמבוקשה לא מתקיים, ודעתה לא נשמעת. מדובר בהתנהגות שדורשת התייחסות מיוחדת מצד בן זוגה.

נשים רודניות יוצרות לעצמן ציפייה מלכותית ודמיונית לפיה מצפים מהן להישגים ברמות הכי גבוהות שיש, ויש לכך שתי סיבות. האחת הינה שהן יודעות ומרגישות את פוטנציאל העשייה אשר טמון בהן. והשנייה הינה שהן מושפעות מגורמים סביבתיים חיצוניים להן. להן ברור שהדשא של השכן ירוק יותר, והן לא מסוגלות להשלים עם העובדה שלמישהו אחר יש יותר מהן.

מספר כללים ודרכים להתמודד עם האישה הרודנית:  

1. בראש ובראשונה יש להבין ולדעת שהתנהגותה של הרודנית אינה מונעת מרוע לב, אלא מאופי פנימי חזק, ולעיתים בלתי נשלט, אשר צועק ובוער לעשייה והשגיות מתמדת.
2. אין להעליב את האישה בשום אופן או לחלוק על דעתה בפומבי, על דברים או מעשים בלתי נשלטים שעשתה, מאחר וזה נתפס אצלה כסוג של ניסיון לביטול העצמיות שלה, מה שאין היא מסוגלת לשאת. האישה תפגע מכך מאד, והדרך לאחות את המשבר שנוצר, תהיה קשה וכואבת לשני בני הזוג.
3. האויב הכי גדול של האישה הרודנית ובין זוגה הוא המובן מאיליו. בן הזוג צריך להקפיד להרחיק את עצמו, את האהובים עליו, ורצויי שגם את הסובבים אותו מלהיות בעיניה כדבר מובן מאיליו.   
4. לעולם אין להגיד כן, או לבצע מייד דבר שביקשה בטון פיקודי אשר משדר שררה, אלא אם מדובר בעניין של חיים ומוות. לציין שאצלה כמעט כל דבר הוא בבחינת חיים ומוות, ואם תוצאת המעשה כשלה, אפילו אם היא אמרה לעשות זאת, האשמה בעיניה תהיה של בן זוגה.
5. על בן זוגה לפעול בשיקול דעת מוגבר מתוך ידיעה שהכוח הפנימי של האישה לא תמיד מונע בזמן הנכון, לאפיקים הנכונים ובעוצמה הנכונה. 
6. האישה הרודנית שונאת כישלונות והם כואבים לה כמו העדר עשייה, או מעשייה מצומצמת, ולכן היא מצפה מבן זוגה לתגובה מושכלת בכל מהלך חשוב. 
7. לבין הזוג אסור לוותר לעולם על זכות ההחלטה וההתייעצות בנושאים חשובים ומהותיים. לציין שהאישה הרודנית אינה אוהבת באמת לעשות דברים לבד, והיא זקוקה נואשות (גם אם לא תודה בכך לעולם) לצד נגדי חזק שיוכל לאזן אותה.
8. מטרת האיזון הנגדי של בן הזוג הינו לספק לאישה צומת לב אשר דרושה לה על מעשיה, ואת תחושת הסיפוק מהצלחת היוזמות אפילו אם רק חלק קטן מהם יצא מן הכוח אל הפועל.
9. מצב חמור וקריטי לזוגיות, הינו מצב שבו בן הזוג עושה כדבריה של האישה מתוך חשש לתגובה קיצונית מצידה ולא בגלל שהוא חושב שכך נכון לעשות. לכן אסור לבן הזוג לאבד בשום אופן את הנוכחות והעצמיות שלו גם אם האישה הרודנית ניחנת באישיות כריזמטית מאד. וכן, אסור לו לוותר על היכולת להטיל וטו על החלטות שלה כאשר הוא בטוח שהיא טועה, ואפילו במחיר של כעס גדול ו/או ברוגז לימים. ויתור של בן הזוג על המעמד שלו במשפחה משמעו תחילת סיום היחסים בין בני הזוג והתפוררות הקשר.
10. דרך אפשרית להתמודד עם האישה הרודנית הינה כאשר היא נוהגת באגרסיביות ואלימות מילולית בזמן שמבוקשה או דעתה לא באים לידי ביטוי, הוא להגיד לה במפורש שבכל פעם שהיא תגיב כך, היא לא תקבל שיתוף פעולה כדבר שבעקרון, גם אם היא צודקת. חשוב גם לבצע את מה שנאמר באופן עקבי עד להחלשות משמעותית של התופעה.

ומה עם האחריות של הרודנית כלפי בין הזוג והמשפחה?

תופעת הרודנות ואפילו יש בה גם צדדים חיוביים, אינה סיבה להטיל את מלוא משקל ההתמודדות על בן הזוג, ולהוריד אחריות משכמה של האישה. על האישה להיות מודעת לנזק שעלול להיגרם למשפחה כתוצאה מהתנהגותה הקיצונית, ולכן היא חייבת לעשות הכל כדי למתן את התגובות שלה בהתאם, מתוך הבנה שלכל אדם ואדם קצב התקדמות ועשייה משלו. על האישה הרודנית לדעת שאין שום תירוץ או סיבה מוצדקת לתוקפנות ו/או תגובה אלימה מצידה אלא אם מדובר בהצלת חיים של ממש. ועל האישה הרודנית להבין שבדרך של אלימות במשפחה היא משיגה את ההיפך הגמור ממה שהיא מייעדת.  

והינה בשעה שהיעד של הרודנית הינו מקסום הרווחה וההצלחה, בהתנהגותה האלימה היא גורמת להתנגדות פנימית מצד בן זוגה לשתף עימה פעולה, מאחר וטבעו של אדם שהוא מתנגד לכפיה ואלימות כלפיו. כמו כן, אלימות בכלל ואלימות במשפחה בפרט יכולה לגרור לאלימות נגדית או אדישות, ושתי התגובות האלו גוררות לקיפאון בעשייה.